האם מנהל הידע ואנשיו מנהלים את המידע הארגוני בפלטפורמות השונות (טכנולוגיות ושאינן טכנולוגיות) באופן בלעדי וריכוזי או מבזרים את הניהול לדרגים שונים בארגון?
היתרונות בריכוז עבודת מנהלת הידע הם: שליטה ובקרה, שמירה על סטנדרטים אחידים, ראייה חוצת ארגון וכד'
החסרונות המרכזיים בריכוז עבודת מנהלת הידע הם: המידע והידע הארגוני נמצאים בכל מקום ואינם מרוכזים אצל מנהלת הידע והעיסוק באיתור ארגון והפצת המידע קשה ואף בלתי אפשרי, התנהלות ריכוזית לאורך זמן עומדת בניגוד לתפיסה הערכית של ניהול ידע בה כל אדם הוא מנהל ידע.
באיזו מידה להשקיע בפיתוח ואיתור ידע חדש לעומת תהליכי תיעוד ומיסוד של מידע?
הרבה מאד ארגונים נושאים את דגל החדשנות ומשקיעים בפיתוח של ידע חדש משאבים רבים, אך נוטים להזניח את תהליכי התיעוד והנגשת המידע הקיים בארגון. תחום החדשנות נתפס כנוצץ יותר אך לעיתים דווקא השימוש החוזר במידע קיים יכולים להביא ליתרון וערך ממשי לארגון. לדוגמא: שימוש חוזר בלקח שהופק בארגון.
מתי יש תוקף למידע והוא בעל ערך ממשי לארגון ומתי ניתן להגדיר מידע כ"פג תוקף"?
ארגונים רבים נוטים לעסוק בשימור וניהול מסמכים מתוך חשיבה שתיעוד נכון של כלל המסמכים בארגון ושמירה שלהם תאפשר לאנשים נגישות גבוהה למידע. עקרון מוביל בתחום ניהול הידע הוא כי עומס מידע כמוהו כחוסר מידע. על כן על מנהל הידע לסייע לארגון להגדיר מהם תחומי הליבה ומהו המידע שתיעוד ושימור שלו יתנו ערך ממשי לעובדים.
האם מנהל הידע הוא מומחה תוכן או מומחה לתהליך?
שאלה זו נדונה במאמר הבא
באיזו מידע על מנהל הידע לאמץ טרנדים וטכנולוגיות חדשות בתחום?
הטכנולוגיה מתפתחת ומשתנה באופן תדיר, טרנדים רבים נוצרים חלקם נעלמים חלקם נשארים. על מנת הידע לבחון את הכלים והטכנולוגיות לתמיכה בתהליכי ניהול ידע אך ורק דרך הצרכים והמאפיינים הארגוניים. מנהלים רבים מעוניינים להיות חלק מהטרנד הנוכחי ולכן דוחפים לאימוץ טכנולוגיות חדשות מבלי לקחת בחשבון את השפעתה על העובדים בארגון, שינוי דפוסי העבודה וכד'.
ניהול הידע אינו פרויקט חד פעמי הבא לידי ביטוי בהקמת פורטל ארגוני, מערכת מידע או ישיבה שתכליתה שיתוף בידע. ניהול הידע הוא תהליך שיטתי המתקיים בארגון כחלק אינטגראלי מהעבודה היומיומית ומושתת על תרבות ארגונית המעודדת חקירה, למידה ושיתוף. מלבד האתגר הגדול בקיום תהליך שיטתי של ניהול ידע ישנם 4 אתגרים מרכזיים עימם נדרש הארגון להתמודד:
1. שינוע והעברת מידע/ידע- האתגר מתמצא בהנגשת המידע הנכון, לאדם הנכון בזמן הנכון. העברת המידע והידע בתוך ומחוץ לארגון דורשים התגברות והתמודדות עם ידע שאינו מובנה, מפתוח וקטלוג נכון של המידע הארגוני ושימוש בכלים המאפשרים נגישות אליו. לא פעם המקור המרכזי לקשיים בתחום זה הם פערי הידע אצל העובדים עצמם; האם העובד יודע מה הנושאים אותם הוא חסר? האם הוא יודע את שאינו יודע?
2. מוטיבציה לשיתוף בידע - אתגר תרבותי ואנושי ממדרגה ראשונה, המתייחס לעובדים אשר המוטיבציה שלהם לשתף בידע נמוכה. הסיבות להיעדר המוטיבציה לתרום ולשתף בידע נובעים לעיתים מחשש של העובד: שלא יזדקקו לו יותר, שתיווצר לו תחרות מבית, שדבריו יוצאו מהקשרם ויעשה בהם שימוש לא מקצועי וכד'.
3. חסכים בטכנולוגיה- היעדר, מחסור או חוסר התאמה של טכנולוגיות מידע אשר תפקידן לתמוך בתיעוד והעברת המידע והידע בתוך ומחוץ לארגון. ישנו אתגר גדול לתרגם את הצרכים הארגוניים למכלול של כלים ומנגנונים התומכים את ניהול הידע, הוצאות כספיות גבוהות, הכשרת כוח אדם מקצועי לשימוש וניהול המערכות וכן שינוי הרגלי עבודה בגין הטמעה של טכנולוגיות חדשות.
4. עומס מידע- מתייחס למצב בו נצבר מידע רב בארגון והוא אינו מנוהל באופן המאפשר לעובדים לאתר את המידע הרלוונטי להם. עומס המידע עלול לגרום לבזבוז רב של זמן, לחוסר בהירות לגבי המידע העדכני, לכפילות חומרים ולתחושה כללית של בלבול וחוסר בהירות. כבר רבות נאמר כי עודף מידע כמוהו כהיעדר מידע. על הארגון להגדיר את תחומי הליבה בהם ראוי וכדאי לנהל את הידע ולקיים תהליך שוטף של טיוב מאגרי המידע וספריות המסמכים למיניהן.
ניהול הידע הוא תחום אינטרדיסציפלינרי העוסק בכלל הרבדים של הארגון; הגלויים והסמויים, הטובים והדורשים שיפור, בדרגי העובדים לצד דרגי ההנהלה וכד'. ככזה הוא מגלם בתוכו אתגרים רבים חלקם שכיחים ומתקיימים בכלל הארגונים וחלקם ספציפיים למאפייני הארגון הבודד. המודעות לאתגרים אלו וקיום תהליך מקצועי וסדור יסייע בהתמודדות עם אתגרים אלו וברתימת לטובת הצלחת התהליך.