"עובדי ידע, הם עובדים בעלי דרגה גבוהה של השכלה, מומחיות או ניסיון, אשר החלק העיקרי בעבודתם קשור ליצירה, הפצה או יישום של ידע"  (Davenport ,2005)

אחד ממאפייניו הבולטים של עידן המידע, הוא מעבר מכלכלת מוצרים לכלכלת מידע, בה העושר נוצר ממוצרי מידע (פטנטים, טכנולוגיות וכדומה), והעובדים בה הם עובדי ידע.

לעובדי הידע מספר מאפיינים ייחודיים, אליהם יש להתייחס בארגון סביבת העבודה, באתגרים שמציבים להם, וכן בשיטות הניהול, באמצעותן מניעים אותם לפעולה בארגון.

מאפייני עובדי הידע:

• באופן התנהלותם, עובדי הידע דומים לעובדים עצמאים, יותר מאשר לעובדים שכירים. הם לא עוזבים את העבודה שלהם במשרד, אלא לוקחים אותה איתם הביתה. תחושת האחריות שלהם כלפי העבודה המקצועית, היא גדולה מאד.  

• עובדי הידע, מעריכים את הידע והכישורים שלהם, ומצפים לקבל את ההכרה והיוקרה הנלווית אליהם. עובדי הידע, מצפים לתפקידים בעלי משמעות וערך בארגון, וכן להכרה בהם כמומחים בתחומם.

• עובדי הידע, מצפים לקבל עצמאות רבה יותר בתפקידם, ויכולת ניהול עצמי של הזמן, המשימות והתהליכים הנלווים לו.

•  תקני מצוינות מקצועיים, הם בעלי משמעות רבה יותר כלפי המוטיבציה של עובדי הידע, מאשר צורת משמעת, הנכפית על ידי שיטות ניהול מסורתיות.

• עובדי הידע זקוקים למרחב, כדי לעזור לארגון להגיע לפתרונות הרלוונטיים.
• ההתפתחות של עובד הידע בארגון, תלויה ברצון וביכולת של העובד והמעסיק, לחבר בין האינטרסים האישיים שלו לבין מטרות הארגון. כתוצאה מחיבור זה, העובד יהיה נכון לשתף בידע, ולהעלות הצעות, יוזמות, הערות והכוונות כלפי הדרגים הגבוהים. 
• עובד הידע, נמצא בקשר עם הלקוח או עם המשימה, ומחויב לפתח רגישות גבוהה לשינויים בסביבה.

ארגון המעוניין לשרוד בעולם התחרותי של היום, מחויב ליישם ולשלב ידע ללא הפסקה, על-מנת ליצור ערך חדש עבור לקוחותיו, לאורך זמן. לשם כך, עליו לעודד את עובדי הידע, לתרום ממומחיותם וניסיונם לטובת הארגון.

תפקידם של  המנהלים בהובלת עובדי הידע הוא:

• מעבר משליטה וניהול של אנשים, לאינטגרציה וסנכרון של תהליכי עבודה - ביצוע תהליכי סנכרון, תיאום, ייצוג וחדשנות בקרב עובדי הארגון.
• ביצוע תהליכים שיטתיים ומתמשכים, העוסקים באינטגרציה של מידע מכלל הארגון.
• תיאום בין האינטרסים האישיים של העובד,  לבין המטרות הארגוניות, והגברת המוטיבציה לשיתוף ופיתוח ידע חדש בקרב העובדים.
• חשיפת האסטרטגיה העסקית של הארגון לעובדים, והעלאת רגישותם של העובדים לשינויים הסביבתיים, הדורשים מהם גמישות, התאמה וחדשנות.
• שימוש במבנה ארגוני מבוזר, שתפקידו להעניק אוטונומיה וסמכויות לעובדי הידע; הם חופשיים להחליט כיצד לנהל את היחידה או את התחום שלהם, והם מי שקובעים את מטרותיהם, ואחראים להשיגן.